מתוך שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א בדיני ממונות, נזיקין והלכות גזילה
התחייבות מופרזת שבה מתחייב תלמיד להעביר למורו אחוזים גבוהים מכל הכנסותיו העתידיות למשך עשרות שנים, נחשבת בדיני ממונות כ"הסכם שטות" ו"אסמכתא", והיא בטלה ומבוטלת מעיקרה מפני שחסרה בה גמירות דעת אמיתית.
בסוגיה זו (הקשורה לחושן משפט סימן ר"ז).
בשיעור הובא מעשה שהגיע לדיון בבית הדין: מוהל וותיק בארצות הברית לימד תלמיד את אומנות המילה, והתנה עמו תנאי חריג – שכל שכר שיקבל התלמיד מביצוע בריתות מילה מיום זה ועד מאה ועשרים שנה, יחלוק עמו מחצה על מחצה (50%). כעבור השנים הצליח התלמיד מאוד והשתכר ממון רב, והמורה תבעו לבית הדין לקבל את מחצית שכר כל הבריתות. בית הדין פטר את התלמיד לחלוטין מלהמשיך ולהעביר אחוזים אלו. נפסק כי התחייבות כה מופלגת וארוכת טווח אינה נחשבת כקניין או כהתחייבות מסחרית תקפה, אלא כגוזמה ודברי הבאי שאין אדם גומר בדעתו להתחייב בהם ברצינות, ועל כן אין לה תוקף בבית דין (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן ר"ז).
התשובות נערכו על פי שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א ועל פי פסקים שקיבל מאת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ומגדולי הפוסקים, והן לעיון בלבד. אין לסמוך על האמור כאן להלכה למעשה, ובשאלה פרטית יש לפנות לרב או לבית הוראה.