מתוך שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א בדיני ממונות, נזיקין והלכות גזילה
חפץ שאבד מבעליו והבעלים עדיין אינו יודע שאבד, אף על פי שאילו היה יודע היה מתייאש – אין זה נחשב יאוש ("יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש"), והמוצא חייב להחזיר.
סוגיה חמורה זו מפורשת בגמרא (מסכת בבא מציעא, דף כ"א עמוד א') ובשולחן ערוך (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן רכ"ב). לפיכך, המוצא חפץ קודם שידעו הבעלים, חייב להחזירו ואינו קונהו ביאוש.
דוגמה: אדם הולך ברחוב ונופל ממנו ארנק בלי שירגיש. כל עוד הבעלים לא שם לב שהארנק אבד, אין כאן יאוש, ומי שמצא חייב להחזיר. אם הבעלים כבר גילה את האבידה והתייאש בפועל, זה דין אחר שנקרא יאוש מדעת, והוא תלוי בנסיבות ובדיני אבידה נוספים (כגון סימנים), ולכן במקרה כזה יש לשאול רב.
התשובות נערכו על פי שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א ועל פי פסקים שקיבל מאת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ומגדולי הפוסקים, והן לעיון בלבד. אין לסמוך על האמור כאן להלכה למעשה, ובשאלה פרטית יש לפנות לרב או לבית הוראה.