מתוך שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א בדיני ממונות, נזיקין והלכות גזילה
בדין מזיק באונס גמור קיימת מחלוקת יסודית בין הראשונים, כאשר מרן השולחן ערוך מחייב והרמ"א פוטר.
- שיטת הרמב"ן והשולחן ערוך: מזיק באונס גמור חייב בתשלום מלא. הש"ך (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן שעח) לומד בדעת מרן המחבר והרמ"בם שאין חילוק, ו"אדם מועד לעולם" – בין בשוגג ובין באונס. הסברא היא שבניגוד לעבירות שבין אדם למקום שבהן אונס רחמנא פטריה, בדיני נזיקין התורה מחייבת את האדם על עצם התוצאה המזיקה בשטח.
- שיטת תוספות והרמ"א: תוספות (בבא קמא כז) פוסקים שבאונס גמור ומוחלט (כגון נפילה מחמת רוח שאינה מצויה כלל) האדם פטור. להלכה, בתי הדין בוחנים היטב את גדרי האונס, שכן אם הייתה לאדם שמץ של רשלנות או מודעות מוקדמת, אין זה אונס גמור ולכולי עלמא יהיה חייב.
התשובות נערכו על פי שיעורי הרב אלחנן פרץ שליט"א ועל פי פסקים שקיבל מאת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ומגדולי הפוסקים, והן לעיון בלבד. אין לסמוך על האמור כאן להלכה למעשה, ובשאלה פרטית יש לפנות לרב או לבית הוראה.