כמה צריך לשלם גנב או גזלן אם השווי של החפץ הגנוב השתנה ועלה?

בהלכות גזילה (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן שנד) נפסקו שני מצבים:

1. אם החפץ קיים בעין: הגנב יכול להחזירו כמות שהוא ולומר לנגזל "הרי שלך לפניך".

2. אם החפץ נאבד או נצרך לאחר שעלה מחירו: לפי הנתיבות (סוגיה הקשורה לחושן משפט סימן שנד), אם חל שינוי במחיר והגנב בזבז או צרך את החפץ בידיו כשהיה יקר, הוא נהנה משבח הגזלה ומחויב לשלם את המחיר הגבוה ביותר שבין שעת הגזלה לשעת העמדה בדין. מאידך, דעת קצות החושן היא שאם הגנב פשע בשמירת החפץ והוא נאבד מעצמו, היות ואין עליו דין שומר רגיל, הוא משלם רק כשעת הגזלה המקורית.

בשאלת גנב שפשע בשמירת החפץ קיימת מחלוקת בין הסמ"ע לקצות החושן בסימן שנד, והכרעת בית המדרש נוטה לפטור מהמחיר החדש בנסיבות מסוימות:

• שיטת הסמ"ע: גנב שפשע בשמירת הגזלה והיא נאבדה מחמת רשלנותו, מקבל באותו רגע סטטוס אקטיבי של "מזיק בידיים". היות והוא נחשב כמזיק ברגע האיבוד, פקע הכלל הרגיל של משלמים כשעת הגזלה, ועליו לשלם לנגזל את המחיר המעודכן והגבוה של שעת הפשיעה.
• שיטת קצות החושן: הגנב אינו מוגדר כ"שומר" של הנגזל (שהרי החפץ אינו מופקד אצלו ברצון), וממילא לא שייך עליו חוב שמירה של "פשיעה". לכן, הוא נותר מחויב בערך המוצר כשעת הגזלה המקורית בלבד, אלא אם כן צרך או כילה את החפץ בידיו.

בשיעור הובאה השוואה בין שני בני אדם שנגזל מביתם מאוורר חשמלי לפני 50 שנה:

• ראובן שגזל מאוורר והמאוורר עדיין קיים בביתו ופועל כסדרו – משיב את המאוורר הישן עצמו לבעליו, ובכך הוא מקיים מצוות עשה של "והשיב את הגזלה".
• שמעון שגזל מאוורר זהה לפני 50 שנה אך המאוורר נשבר ונזרק – מנסה כעת להשיב דמיו. הוא אינו משלם מחיר של מאוורר חדיש כיום, אלא משלם את השווי שהיה למאוורר ההוא בשעת הגזלה לפני 50 שנה, כשהוא מתורגם לערך המטבע של ימינו.